תהליך NPI / מודול Project Execution

 Project Execution מודול/NPI תהליך

מודול ה- Project Execution במערכות ה-PLM (או כל שם אחר שחברות ה- PLM נותנות) הוא ברב המקרים חלק אינטגרלי של מודול ה- PPM (Project Portfolio Management).
אני כיועץ PLM מעדיף להתרכז ביכולות ניהול תהליך ה- NPI, כמובן שעם קשר הדוק לניהול הפרוייקט, אך תחילה נתמקד בהיבטים תהליכים (וכאן עדיפה הטרמינולגיה באנגלית) - Stages, Gates, Deliverables, Baselines
ונושא נוסף פתיחת מטלות עקבות החלטות שמתקבלות בסקרי התיכון שהם השערים (Gates) בתהליך ה- NPI.
להלן דוגמא של תהליך NPI שתואם בעיקרו את תקן IS-649, אם כי כפי שעובר כחוט השני בכל מאמרי, כל ארגון יחליט על תהליך, או תהליכי NPI שתואמים את צרכיו. למעשה בכל היישומים שבהם השתתפתי אחת הפעילויות היתה להגדיר את התבנית (Template) של תהליך ה- NPI שתואמת לצרכי הארגון. כמובן שגם לזה יש יוצא מהכלל, והכוונה היא לאותם מקרים שרגולטור או לקוח שדורש תאימות לתקן מסוים מבקש זאת. דרישה נפוצה היא להתאים את בנית ה- NPI לתקן MIL-STD-973 בפרוייקטים צבאיים, כן, כולנו יודעים שהתקן יצא מתוקף, אבל בכל זאת רבים וטובים נסמכים עליו כי הוא אחד התקנים הטובים ביותר שנכתבו בנושא ניהול תצורה (אם לא הטוב שבהם). כמובן שיש לזה השלכה על יישום במערכת ה- PLM, כמו גם על תהליכי ניהול תצורה. הן "ניהול תצורה" והן התהליך שיוגדר ב- PLM צריכים לקחת בחשבון את העובדה שתהיינה הקפאות תצורה (Baselines) בנקודות זמן אחרות (בשפת ה- NPI ב- Gates אחרים). זה כמובן ישליך על תהליך בקרת השנויים, זאת לדעת כל תצורה מוקפאית מחייבת תהליך בקרת שנויים מלא לאחר הקפאתה. כמובן ב- PLM נפעיל את ה- Work Flow המתאים לתהליך בקשת השנוי, אישורו ויישומו.

נחזור אל מושגי הבסיס של ה- NPI ואל יישומם במערכת - PLM, באיור שלמעלה אנו רואים מספר שלבי תהליך (Stages) ומספר שערים (Gates), לדוגמא, תהליך "תכנון קונספטואלי" שמסתיים בסקר תיכון (SDR), במקרה זה, השער להמשך. בדוגמא זו אנו מקפיאים ב- SDR את מפרט המערכת ואת המפרט השווקי (MRD), כלומר תצורת הבסיס(Baseline) כוללת שני (2) מסמכים שמגדירים בשלב זה את המערכת / מוצר. המשמעות - כל שנוי בתצורת הבסיס חייבים לעבור תהליך שנויים מלא על פי כללי ניהול תצורה / היבט בקרת שנויים. ההגדרה של Baseline משמעותה שנוכל לחזור לתצורה שהוקפאה על פי צורך שיתעורר בעתיד, כגון חזרה על שלב תכנוני. בודאי תשאלו "ומה עם היצירתיות של המהנדסים / מפתחים" ובכן למרבה הפלא היא אינה נפגעת. בין השערים (Gates) יש למתכננים חופש יצירתי עד להקפאת התצורה הבאה. האם חופש מלא ? לא בדיוק, אבל על פי מתודולוגיית ניהול תצורה בשלבים אלה בקרת השנויים היא ברמה מינורית, כאשר המגמה היא "להפריע" כמה שפחות. כל זה יבוא כמון לידי בטוי במערכת ה- PLM, הן בניהול גרסאות מסמכים ומוצרים תואם את השלב הדינמי הזה והן בתהליכי שנויים קצרים ורק בנקודות ההכרחית.

עד כה יש לנו בתהליך ה- NPI הגדרת שלבי תהליך (Stages), שערים שבהם מוקפאית תצורה (Baselines) ומה עוד יש לנו - בהקפאות תצורה ישנו שלב של מסירת התצורה המוקפאית ללקוח שלנו ואין זה משנה כלל אם הוא מחוץ לארגון או שהוא אגף / חטיבה / מחלקה אחרת בארגון, כגון העברה אל אגף הייצור בתוך החברה. במערכות ה- PLM נקראים התוצרים של אותה "חבילת" מידע Deliverables.

נדבך נוסף במערכת ה- PLM הוא קשירה של תהליך האישור של המידע (Work Flows) אל ה- Gate, כלומר כל פריט מידע שניכלל ב- "חבילת" המסירה חייב לעבור תהליך אישור לפי שניתן לשחרר אותו. כמובן, אישור פריט המידע הוא תנאי לאותה הקפאת תצורה מופלאה שעלינו לחתור אליה. חשוב לזכור המונח "מידע" אינו מתייחס רק למסמכים, אלא גם לעצי מוצר וזה קורה בשלבים מתקדמים של תהליך ה- NPI)), במעבר לייצור אב טיפוס והחשוב ביותר המעבר לייצור סדרתי, או בתעשייה תהליכית במעבר להקמת המתקן / מכונה / מערכת.
מקרים שקורים תדיר, אם כי בודאי לא בארגון שלכם, אבל בעולם הגדול זה קורה לא אחת וכוונתי לעובדה שבהגיענו
בשעה טובה ל- "שער" לא כל המסמכים נמצאים בסטוס המתאים. בנקודה זו מנהל הפרוייקט צריך לקבל החלטות ועל זה במאמר ניפרד אודות Action Items במערכת ה- PLM.

Share by: