ניהול תצורה לתוכנה לעומת ניהול תצורה לחומרה

ההיבט העקרוני

בהיבט העקרוני (וזה מאוד עקרוני) אין לכאורה הבדל בין ניהול תצורה לחומרה לבין ניהול תצורה לתוכנה, אבל כפי שנראה בהמשך ההבדלים בין השניים גדולים. עדיין בהיבט העקרוני, כל פרוייקט מותנע (או צריך להיות) ע"י מסמך דרישות בין אם דרישות לקוח ובין אם דרישות שווקיות פנימיות. בהיבט ניהול תצורה אנחנו נידרשים לבקר את מסמך הדרישות ואם יישמנו מודול ניהול דרישות בין אם ב- PLM או ב- (ALM (Application Lifecycle Management או כמערכת עצמאית עדיין נידרש לבקר את הדרישות.

מכאן מתחיל תהליך ה- NPI שבמסגרתו מתקימים ארועים (סקרי תיכון או מבדקי תצורה) שבהם מוקפאות תצורות בסיס. שנויים בתצורה מוקפאית

יש לשים לב להבדלים אלה, כאשר בניהול תצורה לתוכנה עסקינן, אזי השליטה של תוכנת ניהול תצורה לתוכנה (SCM - Software Configuration Management) היא על המוצר עצמו (ברמת ה- Source), כלומר כשאנו מבצעים Checkout אנחנו מעדכנים את המוצר עצמו, לעומת זאת בניהול תצורה לחומרה כשאנו מבצעים Checkout של ישות במערכת ה- PLM הרי שאנחנו מביאים לשטח העבודה שלנו הדמיה של המוצר / פריט ובודאי שלא את המוצר עצמו. זה יכול להיות שרטוט או מודל שמתאר נאמנה את המוצר / פריט אך כאמור לא המוצר. גם אחרי העדכון של המידע ההנדסי הדרך עד ליישום במוצר היא ארוכה. אגב, המקרה שבו הדרך היא הקצרה ביותר היא כשמתרגמים את המודל לקבצי CNC.

הבדל אחר שמשליך על ניהול תצורה הוא נושא ה- Visibility, אם קודם אמרנו שתוכניות ניהול תצורה לתוכנה שולטות במוצר גופו, הרי בסופו של יום, אחרי שהחזרנו את קבצי המקור

(Source) אל מערכת ניהול תצורה, אישרנו את הגרסא החדשה ובצענו את הפעולות ההכרחיות כדי שניתן יהיה להפעיל את התוכנה, כלומר יצרנו קבצי exe שאותם אנחנו טוענים אל החומרה או צורבים אותם הרי שאנחנו מבינים שכל זה נסתר מעיננו (הטעינה יכולה להיות למחשב, ל- Disk, לרכיב נטען וכו' או צריבה לרכיב). באותו רגע נפלא שבו למעשה סיימנו את פיתוח הגרסא ושחררנו אותה אל הלקוח מסתבר שהמוצר שלנו הוא למעשה ישות לא נראית. לעומת זאת לגבי פריטי חומרה קיים יתרון שאת המוצר / פריט נתן לראות בעין וניתן במקרים רבים (לא תמיד) להבחין בהבדלי גרסא ובהבדלי תצורה. דוגמא פשוטה היא הבחנה בין שני כלי רכב מאותו דגם ואותה שנה אבל האחד עם גיר ידני והאחר עם גיר אוטומטי (צריך להתאמץ מעט אבל זה לא קשה).

באחד הפרוייקטים שבו השתפתי הגיעו 2 קופסאות זהות (כך הן נראו כלפי חוץ) לצורך בצוע נסויי קבלה. היעוד שלהם היה שונה ומכיוון שמסמכים נלווים לא הגיעו ("פשלה" של קבלן משנה), הרי שצלצלנו לקבלן שלנו והודענו שאנחנו ממתינים למסמכים הנלווים (זה היה בעידן שבו לא היה דוא"ל). תשובת הקבלן היתה שלצורך ההתקנה על ה- Test Bands אנחנו לא צריכים להמתין כי על אחת הקופסאות היה במתכוון סימון בכחול לצורך ההבחנה. נכון, זה לא לפי כללי ניהול תצורה, אבל את ההתקנה ניתן היה להתחיל (לא את הנסויים) וע"י כך לחסוך בזמן.